top of page

משפחה וחברים כותבים לברק

21.12.84

למשפחת שרעבי הנכבדה שלום רב.

הרשו נא לי להשתתף באבלכם הכבד בנפול ברק הי"ד. שרתתי ביחידה עד שחרורי, לפני שנה ובתוקף תפקידי כחובש יחידתי יצא לי לעבוד רבות עם ברק ונהניתי מאד משיתוף הפעולה בינינו.

התרשמתי עזות מאישיותו, אופיו הנעים, פשטותו וכנותו. נדהמתי לשמוע הידיעה המרה והייתי כלא מאמין למציאות המרה. נדמה לי כי אין מילים, תהיינה מרובות ככל שתהיינה, ואין בכוחן לבטא את הצער והכאב שמרגישים וחשים חבריו ליחידה, ואני ביניהם, בשעה קשה זו.

היו חזקים ואמיצים ומי יתן ולא תדעו עוד צער ויגון.

בהשתתפות כנה

עמית בן-שלום

מושב בית-אהרון

חובש ביחידה.

______________________________________________

20.12.84

למשפחת שרעבי שלום.

איננו יכולים במילים יבשות להביע רגשותנו כאשר שמענו על נפילתו ברק ז"ל.

פגשנו אותו מעט פעמים, אבל בננו דוד ספר עליו כה הרבה, שכאילו הכרנו אותו מקרוב.

לדוד היה חבר טוב ויקר שיחסר לו מאד, הוא היה לדוד מקור עידוד לכל אורך המסלול הקשה, שתמך בו בחוויות קשות המשותפות שלהם ביחידה.

אנו גאים בזה שלדוד היה חבר כמו ברק וכואבים שאבד בן כה יקר. מחשבותינו איתכם בעת קשה זו ותנחומינו אליכם ולכל מושב כפר-הנגיד.

בניטה וסטלני קורן

(הורים של דוד) מהצוות

קיבוץ בית-העמק.

בית-חנן 24.12.1984

למשפחת שרעבי.

כואבים ואבלים אתכם בנפול ברק ז"ל. הנער העליז, בוגר בית-ספר, חבר וידיד לבני מושבינו.

על אובדנו וחסרונו חשים כולנו אתכם, צער עמוק.

מי יתן שבידיעה, כי קורבנו לא לשוא – תנוחמו.

אתכם בצערכם.

חברי מושב בית-חנן.

"בית-חנן" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.

bottom of page