אמא ואבא של גיא – הדרה ויורם

20.12.84

לאמא ואבא של ברק.

לא הכרנו את ברק ממש, אבל מדבריו המעטים של גיא (גיא איננו מדבר הרבה על דברים שברגש) בטון הדבור שלו, בהזכרת השם, באופן הדבור של גיא ידענו תמיד שמדובר במישהו שהוא לרוחו של גיא.

פגשנו את ברק מאוחר – כשגיא נפצע, הן בבית-החולים והן בבית.

ידענו על ההתיחסות של ברק, על ההתיחסות של הבית ממה שהיה ברק נוהג להביא לחבריו – ממעשה ידי אמו.

התמונה הכללית שהצטיירה לנו, בחור רגיש ועדין, צנוע ושקט וכנראה חבר טוב מאד. כי זה רק בחוש ורק משום קטעי מילים ודברים של גיא.

כשבא בננו אתמול הביתה וסיפר את שקרה, הצער והכאב והבכי היו גדולים וקשים כל-כך. מחשבותי מלוות אתכם מאתמול בלילה כשגיא הגיע. אתם וברק בראשנו כל הזמן. אין נחמה כלל ואין לי מה לומר, אלא שכל שאתם זוכרים ממנו הוא בוודאי נפלא וטוב ואולי זה יחמם את לבכם.

אנחנו אתכם

תמר ודוב נתנזון. חיפה הורי אלון מהצוות

23.12.84

למשפחת שרעבי היקרה.

דואבים וכואבים אתכם על נפילת ברק, אנו ההורים של אלון נתנזון חברו לצוות.

פגשנו את ברק פעמים מספר בביתנו, נהנינו לראות עלם חמודות, שעל כמותו גאים אנו בנוער שלנו ובזכותם אנו קיימים ונמשיך לחיות.

קשה למצוא מילים לנחם על אבידת בן ואין מילים ניחומים להורים.

אולי נוכל רק להקל במעט שתדעו, כי אנו אתכם בכאבכם וצערכם הכבד.

עמית עמירב מבית-עובד למדה עמו בכיתה

19.12.84

למשפחת שרעבי שלום.

בצער רב קבלתי את הידיעה על האסון, אך מאחר ואני שוהה כעת בלונדון. לא היה באפשרותי לחלוק לברק ז"ל כבוד אחרון.

יודעת אני כי אין בכוחן של מילים להקל מעוצמת הכאב או לנחם על האבדה, ובכל זאת, רציתי להביע את השתתפותי בצערכם, ולקוות שלא תדעו עוד צער.