ברק כתב

כתב ברק במחברתו.

 

משאיר אור בחוץ, אולי מישהו מתי שהוא תכנס אבל אני יודע שהכל הבל.   שתים עשרה בלילה שומע ציפורי לילה עם שלמה ארצי.

מדליק סיגריה, מחפש משהו ולא מוצא, מדליק אחרת. 

המאפרה כבר כמעט מלאה והקופסא מתרוקנת. מחפש ולא מוצא.

אולי נוהג אני לברוח אבל אני יודע שלהגיע רחוק עם זה אי אפשר.

התה מתקרר והלימון שוקע נוגע בקרקעית הכוס, אולי מחכה שאגמור כבר.לפעמים מחפש את הבדידות, הרי בסך הכל זה יש בשפע. וכשצריך את זו שתעביר לי את הלילה אני שוב מוצא את הקופסה הלבנה שכמעט ריקה והרי אני יודע שעם זה  רחוק אי אפשר להגיע, הרי את זה אפשר לקנות בזול ובכמות.

דברי ברק.

 

לא לשוא אמר הרצל, "אם תרצו אין זו אגדה".

אם רק תאמין בכוחך וביכולתך.

בזה כבר השגת אחוז ניכר ממבוקשך,  להיות ביחידה זה לא רק לרוץ מהר או לנווט היטב.

זה להבין כמה אפשר להשיג אם רק רוצים.

 

                                                      יום שבת,  2.1.81

שלום אריק.

 

מה קורה איתך יה בנאדם? כבר זמן עבר מאז שהתראינו לאחרונה. הא? מלא זמן הכתובת הצבאית שלך אבדה לי וחוסר זמן איום גרמו לכך שמכתב ממני לא הגיע אליך.  אז נתנחם במכתב הזה שאני כותב אליך ביום שבת.  השבוע הזה, הוא השבוע השלישי ברציפות שלי פה בבסיס וההרגשה די זיפתית לא לצאת הביתה, במיוחד לאחר שאתה מכין את עצמך ליציאה. שמעתי שיצאת לפני שבוע הביתה כשאני הייתי בבסיס ואני יצאתי לפני שבועיים כשאתה נשארת שבת, איזה חוסר תיאום. אני מקוה שאני אהיה בשבוע הבא בבית ושגם אתה תהיה שם. יש הרבה על מה לדבר.

ב-30 לחודש היתה לנו השבעה בכותל וקיבלנו תג.

התחפושת הצבאית שלי כמעט מלאה, קיבלנו כבר סמל על הכומתה, ותג על הדש אז מה שחסר עכשיו זה רק כומתה אדומה.

ביום ההשבעה, שהיה בערב, צילם אותי ואת המשפחה צלם מעיתון מעריב. ולמזלי הלא נעים פיתח את התמונה בעמוד הראשון של העיתון.  סתם הייתי מעדיף שתמונתו של אחר תהיה במקום זו שלי.

כנראה שכבר בשבוע הקרוב אנחנו עוזבים את הבסיס ועוברים שבוע שדאות, ולאחר מכן נוסעים לכרמיאל לשבוע, לסידרת חינוך.

בעוד שבועיים כנראה נרד לשטח. יהיה מסע ירידה לשטח ושם נעביר את שאר ימי הטירונות. אני מת שהטירונות הזאת כבר תעבור ונעזוב את המקום הזה. בטח אתה כבר גומר טירונות כשאני רק באמצע, בינתים, אצלנו לא קשה במיוחד, אפילו שלפעמים המסעות ממש קשים. המסע הכי ארוך שלנו היה כ-25  ק"מ.

אודי נמצא בפלוגה ב' ואני ב-ג' ויוצא לי לראותו כמעט כל יום, אבל לזמן קצר ביותר. מספיקים להגיד רק שלום, וקצת  לספר חויות.

כמו שאמרתי מקווה לצאת בשבת הקרובה הביתה, בצבא הכל לא בטוח ואף יתכן שנשאר שבת רביעית.

מקווה מאד לפגוש אותך בקרוב, ותישלח מכתבים כדי לשמור על קשר.

בהצלחה ולהתראות ברק.    

כפר-הנגיד    7.11.1984

מכתב לטלי.                                

רק היום קיבלתי את מכתבך ומייד אני תופס את עצמי עם עט ונייר – ולהפתעתי כותב. וכמו שאמרת שחשוב לכתוב, אז תדעי שלא פחות חשוב לקרוא ולשמוע ממך.  מזמן מחכה למכתב זה וטוב שהגיע. ובכן טלי אם אספר קצת על עצמי, אז אני עוד חייל בצבא ההגנה לישראל וכנראה שמצב זה ימשך גם בשנה הקרובה, כמו שאמרתי, זה עדיין בספק, אבל ספק עם סיכויים גדולים, אם אני מרוצה? אז ככה: מאחר והחלטתי שלא לנסוע לעבוד בחו"ל, אז לא התנגדתי לרעיון הקבע.

אם אני נשאר בארץ ומרוויח פה את הטיול המיוחל, אז התנאים שהצבא הציע בכלל, בכלל לא רעים.

 חוץ מצבא אז דבר לא השתנה במיוחד, מלבד זה שאת אינך, וחבל...

שלא תרגישי רע מעניין זה, או משהו בסגנון.  אני מצידי ממש שמח שאת נהנית וכיף לך, ותדעי שאני ממש מקנא, אפילו שאני בטוח שגם אלי הכיף הזה יגיע... מתי שהוא.

ואם פעם חשבנו להיפגש שמממ... אז לא.  נפגש פה, ארץ ישראל

?198 .

ממש קשה לתאר בעט כמה נחמד לשמוע שאת נהנית.  בכל אופן מאחל לכן המשך מהנה.

לא יודע באיזה מצב-רוח את נמצאת בשעה שאת קוראת שורות אלה, מקווה שטוב, אם לו כ"כ אז התעודדי, יש מי שחושב, מקווה שיהיה טוב בשבילך, בשעה שכותב מכתב זה אני מרגיש שאני מדבר איתך (על אמת!), ולכן אני כותב כל מה שעולה בליבי ואם יש קצת פילסופים, איתך הסליחה, פשוט תביני, עד שאכתוב עוד מכתב יקח קצת זמן, וחבל לדעת שלוקח כל-כך הרבה זמן למכתב להגיע ליעדו.טוב , נדמה לי שנגמרו לי המילים, הסיפורים והריכולים.

...לילה עכשיו ואני הולך לישון, כבר מאוחר, חולם על פגישתנו ב-?198 – איזה כיף שיהיה.

  לומד להכיר את ידידותינו בזמנים כאלה.   ...עוד דבר אד משונה שקרה לי השבוע. בתכנית "זה הזמן", שמנחה רם עברון הביאו את אורי גלר (את בטח צוחקת). חושבת שנהייתי מטורף או פתי לסיבונים של קוסמים.  או אני לא יודע מה, אז חכי רגע ואם תרצי תצחקי אח"כ.

  ובכן ראיתי את זה ביחידה עם כל החבר'ה, ואני אחד כזה שלא מאמין עד שלא רואה בעיניים שלו ממש.  בכל אופן הוא ביקש למי שיש מצפנים , שעון שלא עובד שישים אותו ע"י הטלוויזיה: נמצא השעון המתאים שבעיניים שלי ראיתי שהוא לא עובד ונראה שגם לא עבד הרבה, מן שעון ישן ומחורבן שכזה, תתפלאי לשמוע, אבל השעון התחיל לעבוד.

 

גם את זה ראיתי בעיניים שלי, אורי גלר עשה עוד כמה דברים שממש קשה להאמין להם. אני חייב להגיד לך שאפילו שהעיניים שלי ראו דבר נדיר כזה – אני לא יודע מה קרה שם. הרי אחרי הכל נורא קשה להאמין במשהו שההיגיון לא יכול להסביר. טוב עכשיו יש לי על מה לחשוב כשאני בטוח שבכל זאת יש משהו מאחורי המשוגעים האלה, הרי לא יכול להיות שבמקרה השעון התחיל לעבוד, חייב להיות משהו,  מה יש אני בטח לא חכול לומר לך , או אפילו לעצמי, בטח קשה לך להאמין, את יכולה לצחוק אם את רוצה. אני צחקתי ולא הבנתי למה... סתם משונה.

אז געגועים ממני ברק המתגעגע על אמת. שמרי על עצמך.

ואם אפשר אז עוד נשיקה אחת.

                                                 להתראות

                                                       ברק.