עמר בר-לב מפקד היחידה

דברים במלאת שנה לנפילתו של ברק שרעבי ז"ל.

לפני מעט יותר משנה היה ברק ילדכם בת-שבע ומאיר חייל בצוות יורם, חייל אהוד, חייל אהוב, אך אלמוני ליחידה כולה, היום, הוא סמל עבורנו.

סמל לשנה קשה שעברה עלינו, על כולנו, סמל למאבקים בהם עמדנו וסמל למאבקים הגדולים עוד יותר העומדים בשערינו, סמל לאתגרים אשר נוכל להם.

חלפה שנה מאז עמדנו כאן חבריך הלוחמים על קברך ברק. היתה זו שנה ארוכה, שנה כאובה לכולנו, ארועים ומאורעות אשר החלו באותו ליל חורף קר וקשה עדיין לא נסתיימו, ולרובנו כאן כנראה שלא יסתיימו לעולם. המציאות כפי שהיתה קודם לכן לא תשוב עוד, לא לנו ולמשפחתך הגדולה ברק.

השארת אותנו לבד, השארת לנו את צוואתך והיא כבדה מאוד. את חלקה הגשמי נבצע, זאת אני מבטיח לך, זאת אני מבטיח לכם בת-שבע, מאיר איילת ורויטל. את חלקה הרוחני נישא עמנו לכל אשר נלך, זו אמונתנו והיא כוחנו.

המאבק קשה מאוד, אמונתך – אמונתנו, תאיר לנו את הדרך.

יהיה זכרך ברוך

חיים שור

לא הכרתי את ברק, ואולי כן שהרי פה ושם נתקלתי בחבריו של בני ליחידה. אך לאחר שישבתי במשך שני ערבים ארוכים בשיחה עם חבריו לצוות והכרתי את בני המשפחה את בת-שבע ומאיר את איילת ואת רויטל, דומה שבעיניהם של כל אלה ראיתי את ברק כאילו היה חי איתי ועל-ידי. אהבתי את שהכרתי. בחוברת שעסקתי בעריכתה דמותו של ברק קיבלה חיות מחודשת. טובי וחבריו אהבו אותו ולאהבתם היו רבדים כו עמוקים שמהשפע הרגשי הזה העבירו גם אלי.

הוא גדל בביתם של בני-אדם והוא שאב לתוכו עד תום את הטוב והיפה בבית הנפלא הזה שגדל בו. ואני יודע שבבית היפה הזה הכל ממשיך לנוע מסביב לברק כי זה דרכו של עולם. בית של ארץ ישראל היפה, של אנשים יפים – בית של ברק, אהבתם עשתה את ברק כפי שהיה. אהבתם תעניק להם תעצומות נפש להיאבק על החיים.

יהא זכרו ברוך.

טובי – דברים בהלוויה

צוות, כל צוות, מתאפיין במערכות יחסים מורכבות בין אנשיו, ישנם כאלה שהיחסים עימם מתחילים ומסתיימים במישור המעשי של ענייני הצוות ותו-לא.

יש כאלה שהם חבריך הקרובים ואיתם נוהג אתה לחלק את בעיותיך במישור האישי שהוא מעבר לתחום הצבאי גרידא.

וישנו היחיד או השניים לכל היותר שאותם אתה פשוט אוהב, אוהב אהבת אמת, גם אם לא תמיד אתה נמנה על ידידיהם הקרובים.

ברק השתייך לזן המיוחד הזה שלא רבים זוכים להימנות עליו. הוא היה מה שאנחנו נוהגים לכנות בשפתנו – "גבר", גבר, על כל המשמעות העמוקה הכרוכה במושג אחרי 3 שנים של התחככות אינסופית האחד במשנהו ותנאי לחץ שגרתיים.

ודומה שכל ניסיון לפרש מילה זו במושגים יומיומיים רגילים לא יצלח להתקרב למלוא כוונתנו באומרנו זאת.

ברק היה בחור שקט שהצליח להקרין אופי עצמאי ומגובש מבלי שהיה צריך כמעט להיעזר במלים ואהבה אליו נמהלה, אפוא, בהרבה מנות של כבוד והערכה. אני מביט, תוך כדי כתיבה בתמונתו ואני יודע שלעולם לא הצליח לבטא את אשר אני ואנחנו חשים כלפיו כי תחושה אי-אפשר למדוד במלים ומלים ממילא לא היו מעולם החלק החזק שלו.

על-כן, אני חב אולי, התנצלות לאלו שלא הכירוהו מקרוב ואשר לא יזכו להבין לעולם איזו מין דמות הוא היה.

להוריו של ברק ולאחיותיו אין לנו ניחומים שכן מי כמונו יודעים איזו אבידה גדולה היא זו שאינה ניתנת לתיקון, אבל רוצים אנו שידעו אל-נכון שעומד מאחריהם צוות שלם שאהב את ברק אהבת אמת ואשר רוצה בכל מאודו לסייע בכל צורה שהיא למשפחה שגידלה וטיפחה אדם נפלא כזה.

יהיה זכרו ברוך!