איילת כותבת על ברק

  • הנאות.

הנאות קטנות של החיים, מעין פולחנים אישיים.  ברק היה אוהב לשבת על כסא-נוח מתחת לעץ, או במרפסת חדרו, האזין למוסיקה, או סתם לעצום עיניים וליהנות מהשקט, מהשלווה ומחוסר המעש. כל זאת היה בשילוב של מטעמים שונים-ביחוד גלידה וקוקה-קולה שאהב.  פולחן כזה ברור ומובן לי כמי שגדלה באותו בית.  זוהי הנאה משקט ומאווירה שמקורם במושב, בחיק הטבע וכן בבית ובבני-המשפחה.  כל אלה מעניקים יחד אוירה חסרת-מתחים, שלווה ובטחון בצורה צנועה ואמיתית. אף פעם לא שוחחנו על כך , לא היה זה מיוחד עבורנו שתמיד גדלנו וחיינו באוירה כזו, כל אחד חש זאת בדרכו, הערכה ואהבה.

 

  • רגשות.  

חשוב לי להזכיר, שכל דבר שקשור להפגנת רגשות וחיבה כמעט ולא קיים אצלנו בבית.

חילופי דברים קצרים. כל אחד חש ויודע מה קורה בליבו של השני.  היה קשר- עיניים שסיפק זאת, ממנו הבנת הכל. ביטוי נוסף לכך היה בנכונות של כל אחד לעשות למען השני. כאשר חיים במסגרת אחת הדבר מחייב. אצלנו הדבר היה ברור מאליו, אולי משום שנתחנכנו כך, יחסים ענפים של תן וקח. רצון של האחד לעשות טוב, לגרום רגע של נחת לצד השני.

 

  • שקט נפשי.

תכונה זו היתה באופיו של ברק.  לדעתי היא פועל יוצא מן האוירה בה גדל ברק.

תכונה זו הלכה וגברה ככל שהיה פעיל יותר, שהיה מסופק מעצמו וממעשיו.  

 

 

  • סבלנות.

תכונה זו נתגלתה לי ביחסיו עם רויטל.  היתה לו סבלנות לשמוע אותה, או להסביר לה דבר בצורה יוצאת דופן, או לפחות יותר ממני.הוא היה מוכן לשמוע טענות של זבוב, לו רק יכול היה לדבר – בסבלנות מירבית.

ברק היה עוזר לרויטל במתמטיקה. היה חשוב לו שתבין את הדרך ומסביר לה בפרוט את הפיתרון, ובעצם אותה עניין רק הפתרון הסופי. היא אוהבת את הדרך הקצרה, ואם כבר עוזרים לה היא שמחה לקבל את התשובה מוכנה.

   במקרה ולא היה מצליח בפתרון תרגיל, היה לוקח אותו לחדרו, מנסה, ואח"כ היה בא ומסביר לה. ההתעניינות שלו, והשותפות התבטאה בכך שהיתה נוהגת לדווח לו בהזדמנות הראשונה על ציוניה, שהיו בדרך כלל טובים מאד.  כל מכתב, כל טלפון, כל חופשה היתה מעדכנת אותו.

 

היו לנו טיולים ובילויים משותפים. בהזדמנויות שונות הוא לבד או חברים נוספים מהמושב היו מצטרפים לחבר'ה שלי.

לא זכורה לי מערכת יחסים מיוחדת בארועים אלה (מיוחדת לאח ואחות), פשוט יחס של אחד מהחבר'ה.

 

 איילת.

 

 

Please reload

מכתבים נוספים
Please reload