ג'וני

כ"ד טבת תשמ"ה 17.1.85

בת-שבע, מאיר, איילת, רויטל.

חודש עבר מאז נודעה הידיעה וכאילו לא עבר יום. ברק נהרג אך העובדה איננה ניתנת לעיכול.

הייתי עם ברק, עברתי איתו מסלול קשה והייתי שותף לחלק מרגעיו השמחים ואף העצובים.

מסלול ארוך זה העניק לי את הזכות להכיר אדם מיוחד במינו, חיי היום האפורים מכהים את חושי האדם, ערכם של אנשים מתגלה במקרים רבים רק עם מותם. ברק זכה להכרת ערכו עוד בחייו. ברק היה חבר אמיתי, היו בו שילוב של אהבת אדם ואיכפתיות נדירה. ברק היה שליו ובטוח בדרכו, אך גם ידע להסתיר היסוסים והתחבטויות פנימיות.

מעטים שיתף בעולמו הפנימי ואלו ששיתף זכו להיחשב כחבריו הקרובים.

ברק סימל את הטוב והיפה עוד בחייו וכך נזכור אותו , דמותו וחיוכו המפורסם נחרטו עמוק בליבנו, הצלקת לא תמחה.