אלון נתנזון מהצוות

השלווה המיוחדת שלך – שלווה תמידית שהצלחת לקנות בה את כולנו, מעבר לכל ההתכתשויות הריבים. וגם סביב הנס-קפה עם הסיגריה, בכל הזדמנות ואחרי כל פעילות שהיתה לנו. ועכשיו אנחנו על סף שחרור, וכמו כולנו היו לך אותן מחשבות לגבי העתיד – והיו לך הרבה תוכניות, נדמה לי שהתוכניות שהיו לך לגיל שבין עשרים לשלושים היו מספיקות לפחות ל-20 שנה, אבל יחד עם זאת שום דבר לא בער לך. תכננת הכל לאט, לאט... ונעצרת – לא הספקת...

מכתבים נוספים