מכתב לברק

ברק.

באותו רגע כששכבת שם לבד וכל ההמולה סביב לא היתה שייכת לך – ידעתי.

באותו רגע כאשר לא הבנתי מדוע כבר אין הרופא נמצא לידך, ורציתי לקרוא לו ולצעוק בכל כוחי, במקומך – הבנתי וידעתי. עדיין לא עיכלתי. רק מאוחר יותר חדרה אלי ההכרה שבאותו רגע מר אבד אדם קרוב אלי, אדם שתפס מקום של כבוד בליבי – מהווה לזיכרון.

יריבי במסעות האלונקה. יריבות של מי לא יהיה על האלונקה במסע. האלונקה שגם הולידה את הכרותינו – זוג קבוע מתחת לאלונקה – קלים וקטנים.

וכשמעיקה ההכרות מעבר לכך והופכת לידידות של ממש – מתחילים להכיר את הדברים הקטנים המייחדים אותך מאתנו.