יגאל
לבת-שבע ומאיר שלום!
ראיתי אתכם באזכרה לזכר ברק.
ראיתי אתכם עומדים ומספידים אדם יקר לכם מכל. רציתי לזעוק ולצעוק, אבל רק בכיתי בשקט, חרישית מתחת למשקפי השמש.
במצבים כאלה קשה לאדם מבחוץ לומר משהו...
רציתי לחזק את ידכם אך אתם חיזקתם אותי. עמידתכם שם, ליד קיברו הטרי של בנכם, רק הוכיחה לי עד כמה אתם, בת-שבע ומאיר חזקים.אתם ששכלתם בן אוהב ממשיכים את מעגל החיים, ובזה נותנים כח לאחרים.
התפעלתי מכם.
התרגשתי כאשר מאיר קרא מילים זכות היוצאות מהלב לזכר בנו – מאין הוא שואב את הכח?!
ראיתי אתכם, התרגשתי, בכיתי, התפעלתי והתחזקתי.
תודה יגאל.