טלי

"... אני הולך לישון עכשיו, חולם על פגישתנו, ארץ-ישראל ?198 – איזה כיף שיהיה..."

כך קראתי במכתבך האחרון, דקות ספורות לפני שהתבשרתי בבשורת איוב – שנתך היא שנת עולמים.

ברק,

כשאני רואה את העולם כמנהגו נוהג, ואיך שכולם ממשיכים ללכת, נדמה לי שגם אנחנו נשוב לראות, בפגישה מרגשת שטוו געגועים.אני נזכרת בכל אותם רגעים שהיינו ביחד, בחיוך הרחב והמבט בעיניים, שומעת את המילים – כמוהן השתיקות – אומרות את הכל.

מתגעגעת אל לב שידע להקשיב, אל נפש שידעה לתת.

כל כך הרבה לקחת איתך בן-אדם, איך אתרגל לעובדה שאינך עוד בינינו?!

בשבילי לא היית! אתה עדיין, עם כל הדברים שאצרת בתוכך, מלווה אותי בדמותך הנהדרת, בצד הכאב שבאובדן.

אני ממשיכה ללכת, לראות, וללמוד, להגשים חלומות אותם חלמת גם אתה.

רק חלום אחד נותר בלי שחר – פגישתנו, ארץ-ישראל, והכיף שיהיה.

מכתבים נוספים