אלון. קאטמנדו נפאל

אחרי שנה. קאטמנדו נפאל  1.12.85

בת-שבע, מאיר, איילת ורויטל.

זמן רב עבר מאז כתבתי וזמן רב עבר מאז שמעתי פרטים מדויקים  אודות הקורות אתכם.

חושב רבות עליכם ודואג לשלומכם, מקווה מאד שמצליחים להתגבר ולחזור לאורח חיים תקין.

מוצא עצמי פעמים רבות עסוק במחשבות לאחור.  זיכרונות עם ברק חיוכים, משפטים, תוכניות לעתיד...

יום השנה קרב ורגעי האסון חולפים במוחי פעמים אין ספור.  קשה מאד להשלים עם העובדה שאני פה ומברק  כל זה נמנע.פגשתי כאן בקטמנדו את רן יוגב ושוחחנו רבות על ברק.

השיחה עליו נבעה באורח טבעי לגמרי כאילו ברור שברק איתנו.

ברק איננו אך זכרונו איתנו תמיד.

יודע, כי קשה לכם מאד. כותב ומתקשה להתבטא, יום השנה יגיע ואני אהיה פה. לא איתכם, מצטער מאד שלא אוכל להיות איתכם.  אך חשוב לי מאד, כי תדעו אמנם אני פה אך אהיה איתכם תמיד, שותף בצער עמוק וכאב על אובדנו של ברק.

שלכם בידידות חמה.                                      

Please reload

מכתבים נוספים
Please reload