חיים שור

לא הכרתי את ברק, ואולי כן שהרי פה ושם נתקלתי בחבריו של בני ליחידה. אך לאחר שישבתי במשך שני ערבים ארוכים בשיחה עם חבריו לצוות והכרתי את בני המשפחה את בת-שבע ומאיר את איילת ואת רויטל, דומה שבעיניהם של כל אלה ראיתי את ברק כאילו היה חי איתי ועל-ידי. אהבתי את שהכרתי. בחוברת שעסקתי בעריכתה דמותו של ברק קיבלה חיות מחודשת. טובי וחבריו אהבו אותו ולאהבתם היו רבדים כו עמוקים שמהשפע הרגשי הזה העבירו גם אלי.

הוא גדל בביתם של בני-אדם והוא שאב לתוכו עד תום את הטוב והיפה בבית הנפלא הזה שגדל בו. ואני יודע שבבית היפה הזה הכל ממשיך לנוע מסביב לברק כי זה דרכו של עולם. בית של ארץ ישראל היפה, של אנשים יפים – בית של ברק, אהבתם עשתה את ברק כפי שהיה. אהבתם תעניק להם תעצומות נפש להיאבק על החיים.

יהא זכרו ברוך.

מכתבים נוספים